כסף שמיועד לשימוש בעוד שנתיים דורש מבנה שונה מכסף שמיועד לפרישה בעוד עשרים שנה. לפני שבוחנים תשואה צפויה, נכון להגדיר את טווח ההשקעה, הצורך בנזילות, ההתחייבויות הקיימות והיכולת להתמודד עם ירידות זמניות. רק לאחר מכן ניתן לקבוע את החלוקה בין מניות, אג״ח, מזומן ונכסים נוספים באופן שמתאים למטרות ולא רק למצב השוק ברגע נתון.
פיזור איכותי אינו נמדד במספר המוצרים בתיק, אלא במקורות הסיכון שאליהם הכסף חשוף. מספר קרנות שונות עשויות להחזיק באותן חברות, באותם ענפים ובאותו מטבע. לכן יש לבחון את התמונה הכוללת לפי מדינות, ענפים, סוגי נכסים ומטבעות, ולקיים בקרה תקופתית כדי לוודא שההרכב נשאר מתאים גם לאחר תנועות חדות בשווקים.
